מכבדה

"פרוטקטיב אדג'" (Protective Edge), השם הלועזי של מלחמת "צוק איתן" היה כינוי ל"מבצע" פלישה הראשון של חברי הקבוצה בגלריה שלוש בתל-אביב. האוצרת רויטל בן-אשר פרץ, אמן הווידיאו יואב כהן, הכוריאוגרף והרקדן סהר עזימי והאמנית מיכל שמיר חברו לסיעור מוחות משותף במדיומים שונים שהוביל ליציאה מ"אזורי הנוחות" של כל אחד ואחת מהם, לקריאת תיגר על זהותם המקצועית המוגדרת ולחציית הקווים אל עבר מגרשו של האחר.
תהליך העבודה על הפרויקטים השונים מתאפיין בשיתוף פעולה מלא של כל חברי הקבוצה בשלבים השונים, מתוך הבנה כי הם חולקים מכנה משותף רחב מעצם הווייתם- יוצרים בעלי תשוקה יצירתית; גיבוש ופיתוח הרעיונות, כתיבה, צילום, עריכה, פרפורמנס, פיסול, ציור, הצבה בחלל, הפקה וכו… הקבוצה עסוקה בהתבוננות נוקבת ורפלקסיבית על המציאות החברתית, המקומית, הגלובלית, הפוליטית ועל מנגנוני הכלכלה המניעים את השדה הסוציו אמנותי. הגשת התכנים נעשית ברוח הומוריסטית- מתעתעת על גבול הטראגית ומהלכת על חבל דק הנמתח בין אמת לבדיה. המסגרת היצירתית נותנת מקום מאפשר לדחף האמנותי להתריס, להתקומם, להעלות שאלות ו"ללכת על הקצה".

"Protective Edge," the English name for the Military operation "Zuk Eitan" , was the name of the group's first incursion into Chellouche Gallery in Tel Aviv. Curator Revital Ben-Asher Perez, video artist Yoav Cohen, choreographer and dancer Sahar Azimi, and artist Michal Shemir joined forces in various mediums, stepping out of their comfort zones, challenging their defined professional identities, and crossing each other's territories.

The work process on different projects is characterized by full cooperation among all group members in various stages, understanding that they share a broad common ground – being passionate creative creators; consolidating and developing ideas, writing, photography, editing, performance, sculpture, painting, spatial placement, production, etc. The group engages in deep and reflexive contemplation of social, local, global, political realities, and the economic mechanisms driving the socio-artistic field. The content presentation is done with a humorous spirit – teasing the border of tragedy and walking on a thin rope stretched between truth and fake. The creative framework allows room for the artistic impulse to provoke, rise, raise questions, and "push the edge."